עֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַאֲחֻזָּֽה׃
"Wstąp na tę górę Abarym, na górę Nebo, która w ziemi Moab, naprzeciw Jerecho, a spójrz na ziemię Kanaan, którą oddaję synom Izraela na własność;
Rabbeinu Bahya
אל הר העברים הזה הר נבו, “to this mount of Avarim, known as Har Nevo.” The reason this mountain was known as הר העברים was because it was open in two directions, both in the direction of Kadesh and the direction of Hor Hahar (i.e. in the direction of where both the brothers Moses and Aaron were buried.) I explained this already in connection with Numbers 20,28.
Rav Hirsch on Torah
V. 49. אשר בארץ מואב אשר על פי ירחו. Dieser doppelte Relativsatz spricht die beiden Momente aus, welche der Örtlichkeit ihren Charakter erteilt: Mosche soll außer Landes im Anblick des Landes sterben, welches als Ziel seiner ganzen bisherigen Volksleitung vorschwebte.